הצטרפו עכשיו לאלפי הגולשים
שנהנים מתכנים איכותיים!
לבלות יותר מחוץ לבית ובטבע
בתחילת שנות ה-80 פיתח הביולוג אדוארד א. וילסון מאוניברסיטת הרווארד תיאוריה הקרויה ביופיליה שטוענת כי בני האדם נמשכים באופן אינסטינקטיבי לסביבתם הטבעית, בחיבור הגורם להתרוממות רוח. לעומת זאת, הורים רבים במאה ה-21 כנראה מטילים ספק בתאוריה הזאת לנוכח העובדה שילדיהם מבטאים העדפה ברורה לשבת בבתים מול מסכים על פני האפשרות לשחק או לטייל בחוץ.
מרבית ההורים מודאגים במיוחד כיום מהעובדה שילדיהם מבלים יותר מדי זמן בבית. חוקרים סבורים שהשינוי הזה נובע בעיקר מהעידן המודרני ומהשפע הטכנולוגי, שגורמים לילדים להעדיף משחקים במחשב ובניידים או צפייה פסיבית בטלוויזיה על פני משחק ובילוי בחוץ.
באופן מוזר חלק מההסבר להימנעות מיציאה לשחק בחוץ כיום היא - תתפלאו - הוא הפחדים ההולכים ומתעצמים של ההורים מפני הסכנות שהילדים עלולים להיתקל בהן בעת משחק ובילוי בחוץ, וזאת למרות שבפועל אין הוכחה שילדים שמבלים הרבה מחוץ לבית נתונים לסיכון מוגדל.
בנוסף לצערנו, בעידן המודרני, ככל שהפרברים ממשיכים להתרחב, כך הולך הטבע ומתרחק יותר ויותר. השדות והחלקות הלא מיושבות שהיו מנת חלקנו, המבוגרים, בילדות כבר פשוט נעלמו ובכדי להגיע לטבע מרבית הילדים העירוניים נאלצים להיעזר בנו, כבני לוויה או רק לצורך הגעה למקום.
מכל הסיבות הללו פעילויות בפנים הבתים תופסת יותר ויותר נפח - הן פשוטות יותר לביצוע, בטוחות יותר לפחות לכאורה ואפילו מפגישות עם חברים חדשים (לרוב וירטואליים) ילדים שמנהלים משחקי וידאו מול אחרים או שעושים שימוש בחשבונות מדיה חברתית.
מחקרים שנעשו לאחרונה חשפו את התועלת - אפילו ההכרח - שיש בבילוי בחוץ, הן לילדים והן למבוגרים. יש הטוענים כי זו יכולה להיות כל יציאה מהבית, ויש הטוענים שהיא צריכה להיות לסביבה "ירוקה" - אחת עם עצים ועלים. מחקרים שונים הראו כי אפילו התבוננות בתמונות של סביבה ירוקה יכולה להועיל לבריאות הנפש.
כך או כך, רוב החוקרים מסכימים כי ילדים צריכים לשחק בחוץ מכיוון שזה יהפוך אותם ליותר חכמים, מאושרים וקשובים ולפחות חרדים מאשר ילדים שמבלים יותר זמן בבית. אמנם לא ברור איך בדיוק מתרחשים השינויים בתפקוד הקוגניטיבי ובמצב הרוח, אולם יש כמה דברים שכן יודעים כיום על הסיבה לכך שהטבע טוב לילדים:
הטבע בונה עצמאות. הדרך שבה ילדים משחקים בטבע היא פחות מובנית מרוב סוגי המשחקים שמתנהלים במקום סגור. החל מבילוי בחצר האחורית של הבית, המשך בטיול בפארק וכלה בנתיבי טיול במקומות יותר פתוחים ופראיים - כל אלו מאפשרים לילד לבחור איך הוא משחק ולגלות שיש לו יותר עצמאות וגמישות.
בילוי במקום טבעי מקדם יצירתיות ודמיון. סגנון המשחק החופשי בטבע גם מאפשר לילדים לתקשר באופן משמעותי עם הסביבה שלהם. הם יכולים לחשוב בצורה חופשית יותר, לעצב את הפעילויות שלהם ולגשת לעולם בדרכים יצירתיות.
הטבע מספק גירוי שונה. משחקי הווידאו המגה-אקטיביים שהילדים נוהגים לשחק הם אולי עמוסי אקשן, אבל למעשה בילוי בטבע מפעיל יותר חושים - הוא מאפשר לראות, לשמוע, להריח ולגעת ואולי אפילו לטעום, אם למשל תיקחו את הילדים לטיול בפרדס.
הטבע גורם לילדים לנוע - רוב הדרכים לאינטראקציה עם הטבע כרוכות בתנועה רבה יותר מאשר ישיבה על הספה. הילד שלכם לא חייב להצטרף לחוג כדורגל או רכיבה על אופניים - הליכה או משחק בטבע פעמיים-שלוש בשבוע יאפשרו לכל הגוף שלו לפעול ולפתח סיבולת לב-ריאה טובה יותר. הפעילות הגופנית הספונטנית הזו טובה גם כדי להפוך את הילדים לממוקדים יותר, ונמצאה כמועילה במיוחד לאלו שהם בעלי הפרעות קשב וריכוז (ADHD).
השהייה בטבע גורמת לילדים לחשוב. הטבע יוצר תחושה ייחודית של פליאה אצל ילדים כמו שאף סביבה אחרת לא יכולה לספק, בטח שלא הקניון. התופעות המתרחשות באופן טבעי בחצרות הבתים, בפארקים או באזורים פתוחים גורמות לילדים לשאול שאלות על כדור הארץ, על בעלי החיים ועל תופעות האקלים השונות. כך למשל, ילד שמבלה על חוף הים יכול ללמוד על גאות ושפל ועל סרטנים, וילד שמבלה בחורשה יכול ללמוד ולתהות יותר על חיי הציפורים והחרקים.
בילוי בחיק הטבע מפחית מתח ועייפות. בסביבה העירוניות אנו נדרשים לתשומת לב ולדריכות רבה לתנועה בכבישים, לאנשים, לרעש, מה שגורם לנו להתעלם מתופעות טבעיות שונות. מאידך, בסביבה טבעית אנו מתרגלים סוג אחר של תשומת לב לפרטים חדשים, שיוצר רגשות של הנאה במקום עייפות ודריכות.
אז למרות שהילדים לא תמיד מתלהבים, ושהעברת זמן מול מסכים היא הבחירה הקלה יותר, ואפילו הפופולרית יותר, חשוב לאפשר לילדינו להקדיש זמן לשחק בחוץ - בשביל הכיף, בכדי להביא אותם ליותר פעילות פיזית, בכדי לגלות דברים חדשים ולהכיר את הצמחים, בעלי החיים ותופעות מזג האוויר ובכדי לאפשר להם, כפי שמגיע להם, יותר גירויים חושיים מהנים.